צור קשר
צור קשר

שדה חובה

EN
דף הביתפורטל מידעאורתופדיה - מידע ומאמריםכל מה שצריך לדעת על מחלת אוסגוד-שלטר
מערכת דין,
03 אוגוסט 2020

כל מה שצריך לדעת על מחלת אוסגוד-שלטר

ייתכן שמעולם לא שמעתם על מחלת אוסגוד-שלטר (Osgood-Schlatter), אך למעשה היא נפוצה למדי. כ-4% מהאוכלוסייה צפויים לסבול ממנה בשלב זה או אחר והיא פוגעת בעיקר בנערים מתבגרים בגילאי 10-15. אם תהיתם מה משמעות השם, המחלה קרויה אחרי שני הרופאים שגילו אותה – רוברט אוסגוד וקארל שלטר.

 

קצת על מבנה הברך וגוף האדם

קודם כל, נדרש הסבר קצר באנטומיה של הברך על מנת להבין את מקור הבעיה. אל תדאגו, פישטנו את הדברים עד כמה שאפשר. 
בתמונה שלפניכם אתם רואים את ברך רגל ימין ממבט קדמי. נסו למצוא את הגיד הפיקתי בתמונה (גיד הינו בעצם רקמה המחברת שריר לעצם), גיד זה מחבר את השריר הארבע-ראשי (קבוצת השרירים הגדולה הנמצאת בירך) אל עצם השוק (Tibia), הוא נקרא הגיד הפיקתי מכיוון שהוא עובר ממש דרך עצם הפיקה (עצם הברך). כאשר אנו מכווצים את השריר הארבע-ראשי, הגיד נמשך כלפי מעלה ומושך איתו את עצם השוק – כך בעצם אנו מסוגלים ליישר את מפרק הברך ואת הרגל לאחר שקיפלנו אותה.

 

 

הגיד הפיקתי מתחבר לעצם השוק בבליטה ייעודית הנמצאת על העצם, אזור זה נקרא -Tibial tuberosity.
כאשר אנו נולדים, רבות מעצמותינו (או לפחות חלק מהן) אינן עשויות מעצם עדיין אלא מסחוס. במהלך השנים, סחוס זה הופך אט אט לעצם (ולכן חשוב לצרוך הרבה סידן) עד שבערך בגיל 18 התהליך מסתיים והעצמות שלנו מוכנות. הבליטה בעצם השוק שאליה הגיד הפיקתי מתחבר מתחילה אף היא כסחוס והופכת לעצם במרוצת השנים.

 

אז איך הבעיה מתחילה?

כאמור, מחלת אוסגוד-שלטר נפוצה במיוחד בגילאים 10-15 בקרב נערים העוסקים בספורט. כאשר אנו משחקים כדורגל למשל, השריר הארבע-ראשי מתכווץ בחוזקה על מנת ליישר את הרגל ולבעוט בכדור. כל בעיטה בכדור מושכת את הגיד הפיקתי ואיתו את הבליטה שבעצם השוק שלמעשה עדיין מורכבת בחלקה מסחוס (עוד לא התפתחה לעצם) ואינה חזקה מספיק.
עומס היתר על הגיד גורם פעמים רבות להתפתחות דלקת ובמקרים קשים אף לסדקים בעצם.

 

כיצד נזהה כי מדובר במחלת אוסגוד-שלטר?

התסמינים העיקריים של המחלה כוללים נפיחות באזור שמתחת לברך המלווה בכאבים עזים המתגברים בעת ריצה, קפיצה, עלייה או ירידה במדרגות וכאשר משהו פוגע באזור. הכאב עשוי להופיע בפתאומיות או להתפתח לאורך זמן, ועשוי להיות חריף יותר או להופיע רק באחת מהרגליים.
אבחון יכול להתבצע באמצעות בדיקת רנטגן או בדיקת אולטראסאונד, בהתבסס על גיל המטופל ועל אורח חייו.

 

ואיך מטפלים בבעיה?

ברוב המקרים, ניתן לטפל בבעיה בקלות יחסות בעזרת מנוחה, קרח להורדת הנפיחות, כדורים אנטי-דלקתיים ולעיתים אף בעזרת תרגילי פיזיותרפיה. רצוי גם לבצע מתיחות של השריר הארבע-ראשי על מנת להוריד מעט מהלחץ שהצטבר שם ורופאים רבים ממליצים על חבק ברך תת פיקתי.


חבקים אלה מוצבים ישירות מעל האיזור הבעייתי – הבליטה בעצם השוק. הם עוזרים להפחית את הלחץ והעומס באזור בעזרת קומפרסיה וריפוד ועל ידי כך לזרז את החלמת הדלקת ולמנוע את הישנות הבעיה.
לרוב, לא צפויות בעיות או סיבוכים במהלך הטיפול, אך ייתכנו כמה תופעות לוואי לכדורים האנטי-דלקתיים כגון סחרחורות, כאבי ראש, לחץ דם גבוה וכאבי בטן (תופעות לוואי אלו הן נדירות למדי). במקרים קשים ייתכן שהרופא ימליץ על זריקת קורטיסון לטיפול בדלקת, ובמקרים נדירים ביותר נדרש אף ניתוח.


חשוב לגשת לרופא מיד עם הופעת הכאב על מנת לטפל בבעיה ולשלול בעיות חמורות יותר, אך בטווח הרחוק אצל הרוב המוחלט של הנערים הבעיה נפתרת ככל שהעצם מתחזקת.

 

איך מונעים את הופעת המחלה מלכתחילה?

לא ניתן להבטיח שהמחלה לא תתפתח, אך בהחלט ניתן להפחית את הסיכון בעזרת מעבר לספורט שאינו מפעיל לחץ על הברך כגון שחייה, הפסקת הפעילות הגופנית כאשר הכאבים מתחילים להופיע, ביצוע מתיחות כראוי ושימוש בנעליים מתאימות הסופגות זעזועים.

ייעוץ מקצועי
יש למלא את הפרטים הבאים: