צור קשר
צור קשר
צור קשר
גאוט, או בשמה העברי שיגדון, היא אחת ממחלות המפרקים הוותיקות ביותר הידועות לאדם. כבר מאות שנים מתועדים מקרים של אנשים שסבלו מכאבים פתאומיים וחזקים במפרקים, בעיקר בבוהן הגדולה. למרות זאת, המחלה ממשיכה להפתיע רבים גם בעידן הרפואה המתקדמת.
מדובר במחלה דלקתית שנגרמת מהצטברות גבישי חומצת שתן במפרקים, תהליך שיוצר כאבים חדים, נפיחות ולפעמים גם מגבלות תנועה קשות. הייחודיות של המחלה היא בכך שהיא עלולה להופיע בהתקפים פתאומיים, שנמשכים ימים ואפילו שבועות, ולחזור שוב ושוב אם לא מטפלים בה בצורה נכונה. אז מהו גאוט, מהם התסמינים, כיצד מאבחנים את המחלה ומה אתם חייבים לדעת על תזונה כדי לנהל את המחלה? נסביר את כל מה שצריך לדעת.
מחלת גאוט היא סוג מסוים של דלקת מפרקים שנגרמת עקב הצטברות חריגה של חומצת שתן בדם. חומצת שתן נוצרת בתהליך טבעי של פירוק חומרים הנקראים פורינים, שמצויים בגוף וגם במזון שאנחנו צורכים. כשהגוף לא מצליח לסלק עודפי חומצת שתן דרך הכליות, היא מתחילה להצטבר. בשלב מסוים נוצרים גבישים חדים שמתרכזים במפרקים, ושם מתחילה הבעיה האמיתית, דלקת חריפה שמביאה לכאב חד ובמקרים רבים בלתי נסבל.
התסמין הקלאסי של גאוט כולל הופעה פתאומית של כאב חזק במפרק יחיד, לרוב בבוהן הגדולה של הרגל, אך זה לא התסמין היחיד. יש חולים שחווים כאבים בקרסוליים, ברכיים, פרקי הידיים או במרפקים. הכאב יכול להחמיר בלילה ולגרום לתחושת שריפה שממש מונעת שינה. עם הזמן, התקפים חוזרים עלולים להפוך את המחלה לבעיה כרונית, כזו שמלווה את המטופל שנים ארוכות.
הגורם המרכזי למחלת גאוט הוא כאמור רמות גבוהות של חומצת שתן בדם, מצב שנקרא היפראוריצמיה. אך לא כל מי שיש לו רמות גבוהות של חומצת שתן יסבול בהכרח מהמחלה. יש גורמים נוספים שמשפיעים על הסיכוי להתפתחות גאוט, ביניהם תורשה, תזונה, השמנת יתר, תרופות מסוימות ומחלות רקע.
מחקרים מצביעים על כך שתזונה עשירה בפורינים, כמו בשר אדום, איברים פנימיים, פירות ים ומשקאות אלכוהוליים, מגבירה משמעותית את רמות חומצת השתן. גם השמנת יתר מהווה גורם סיכון משמעותי, שכן היא משפיעה על תפקוד הכליות ומקשה עליהן לפנות חומצת שתן מהגוף. כמו כן, אנשים שסובלים מיתר לחץ דם, סוכרת או מחלות כליה נמצאים בסיכון גבוה יותר. תרופות משתנות, המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם או בבצקות ברגליים, גם הן עלולות להעלות את רמות חומצת השתן.
היבט מעניין נוסף הוא ההיסטוריה המשפחתית, אם אחד מבני המשפחה סבל מגאוט, קיים סיכוי גבוה שגם קרובי משפחה נוספים יפתחו את המחלה.
התסמין המוכר ביותר של גאוט הוא כאב עז במפרק מסוים, שמתחיל בפתאומיות ולפעמים אפילו באמצע הלילה. לא מדובר רק בכאב, המפרק עצמו הופך אדום, נפוח וחם למגע. לפעמים אפילו מגע קל, כמו שמיכה על כף הרגל, גורם לכאב בלתי נסבל.
מעבר להתקפים החריפים, אנשים רבים סובלים מתחושה כללית של עייפות או חום נמוך בזמן ההתקף. אצל חלק מהמטופלים, במיוחד אלו שלא מטפלים במחלה, יכולים להופיע גושים קטנים מתחת לעור, שנקראים "טופי". אלה הם למעשה משקעי גבישי חומצת שתן שנבנים לאורך זמן. אם המצב מחמיר, עלולה להיפגע גם היכולת להשתמש במפרק, עד כדי מגבלה בתנועה.
האבחנה של מחלת גאוט מתבצעת באמצעות שילוב של מספר בדיקות. קודם כל, רופא ישאל על ההיסטוריה הרפואית והתסמינים, ויבצע בדיקה גופנית של המפרק הכואב. בדיקות דם ימדדו את רמות חומצת השתן, אך יש לדעת כי גם אם הערכים גבוהים, זה לא תמיד מספיק כדי לקבוע אבחנה חד משמעית.
בדיקה מרכזית נוספת היא שאיבת נוזל מהמפרק הפגוע ובחינה שלו במיקרוסקופ. כאשר מזהים גבישי חומצת שתן, ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בגאוט. במקרים מסוימים מבצעים גם צילום רנטגן או אולטרסאונד, שיכולים להראות נזקים למפרקים שנגרמו כתוצאה מהמחלה.
כאשר מופיע התקף גאוט, המטרה הראשונה היא להקל על הכאב ולצמצם את הדלקת. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, סטרואידים וקולכיצין הן מהאפשרויות הנפוצות יותר, כאשר בחלק מהמקרים משלבים מספר סוגי תרופות כדי להשיג הקלה מהירה.
לאחר סיום ההתקף, עוברים לשלב הבא של מניעת התקפים בעתיד. כאן נכנסות לתמונה תרופות שמטרתן להוריד את רמות חומצת השתן בדם, התרופות לא מטפלות בכאב עצמו, מטרתן למנוע הצטברות נוספת של גבישים במפרקים.
עם זאת, כאן זה גם המקום לומר שטיפול תרופתי לבדו לא מספיק, שילוב של טיפול רפואי עם שינויים באורח החיים הוא הדרך האפקטיבית ביותר להתמודד עם המחלה לטווח הרחוק.
תזונה נכונה לסובלים מדלקות מפרקים מהווה אבן יסוד בניהול המחלה. מחקרים רבים הראו שתפריט מותאם יכול להפחית את תדירות ההתקפים וגם לצמצם את חומרתם. הסוד הוא להפחית את צריכת המזונות העשירים בפורינים, למשל בשר אדום, פירות ים, איברים פנימיים ומשקאות אלכוהוליים, ולעבור לתפריט שמבוסס יותר על ירקות, פירות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן. מים הם חלק בלתי נפרד מהטיפול, שכן שתייה מרובה מסייעת לכליות להיפטר מעודפי חומצת שתן.
ירידה במשקל גם מומלצת מאוד, בעיקר כשמדובר באנשים עם עודף משקל. גם פעילות גופנית מתונה יכולה לתרום לשיפור התפקוד הכללי של הגוף ולבריאות המפרקים. מחלה שלא מטופלת עלולה להוביל לסיבוכים לא פשוטים. זה המקום גם לומר שהתקפים חוזרים ונשנים גורמים לנזק מתמשך במפרקים, ולפעמים אף לנזק בלתי הפיך. עם השנים, הנזק הזה יכול להגביל משמעותית את היכולת לנוע ולבצע פעולות פשוטות.
גאוט ברגל היא הצורה הנפוצה ביותר של המחלה, ולפעמים היא זו שמביאה אנשים לראשונה אל חדר המיון. ההתקף מתחיל ברוב המקרים בבוהן הגדולה, עם כאב חד שלא מאפשר דריכה או הליכה. התחושה היא כאילו המפרק בוער, והכאב מתגבר בלילה.
המפרק נעשה נפוח ואדום, ובמשך ימים אחדים קשה מאוד לבצע פעולות בסיסיות כמו נעילת נעליים או אפילו עמידה ממושכת. התופעה החוזרת הזו עלולה לפגוע באיכות החיים בצורה משמעותית, אך טיפול נכון יכול לצמצם את ההתקפים ולמנוע מהם לחזור.
גאוט היא מחלת מפרקים מורכבת, אך בהחלט ניתן לשלוט בה אם מטפלים בה נכון. אבחון מוקדם, טיפול תרופתי מותאם ותזונה נכונה יכולים להפחית את תדירות ההתקפים ולשפר את איכות החיים.
מה זה התקף גאוט?
מדובר באירוע פתאומי של כאב חד, נפיחות ואדמומיות במפרק, לרוב בבוהן הגדולה, שנמשך ימים אחדים ולפעמים שבועות.
איך מטפלים בגאוט ברגל?
הטיפול משלב תרופות נוגדות דלקת להקלה על הכאב, יחד עם טיפול תרופתי שמפחית רמות חומצת שתן ושינויים באורח החיים.
האם תזונה באמת משפיעה על מחלת גאוט?
כן, הפחתת מזונות עשירים בפורינים ושתייה מרובה יכולים לצמצם התקפים. דיאטה מותאמת היא חלק מרכזי בטיפול.
מה הסיכונים אם לא מטפלים במחלה?
גאוט לא מטופלת עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך במפרקים, להיווצרות גושים מתחת לעור ולפגיעה בכליות. טיפול עקבי מונע את הסיבוכים הללו.
.jpg?h=227 "קרע בגיד האכילס")