צור קשר
צור קשר
צור קשר
מערכת השתן היא מהחשובות בגוף האדם, אולם ברבות הזמן, בעיקר אחרי לידות ולאחר גיל המעבר סובלות נשים רבות מדליפת שתן - עצם המחשבה על כך מעוררת בהן חרדה גדולה וכשזה קורה, הן מתביישות לגשת לרופא ולבקש עזרה. חשוב לדעת שאתן לא לבד, מעל ל-25% מהנשים סובלות מדליפת שתן כלשהי ויש לא מעט דרכי טיפול שיכולות לפתור את הבעיה. המדריך המלא
מערכת השתן בגוף האדם אחראית על וויסות וסינון הדם מתוצרי פסולת רעילים ונוזלים עודפים. התהליך מתחיל בכליות שמסננות את הדם וממשיך בהפרשת עודפי מים ושאריות רעילות מהגוף באמצעות שתן.
ברגע ששלפוחית השתן מתמלאת, עולה הצורך במתן שתן ואנחנו ניגשים לשירותים. במצב תקין, הגוף שלנו יודע להתאפק ולהחזיק את השתן בעזרת הרפיית דופן שלפוחית השתן מחד, והתכווצות מנגנון סוגר השלפוחית מאידך, מנגנון סוגר השלפוחית כולל את שרירי השופכה ושרירי רצפת האגן.
במקרים בהם השרירים אינם חזקים דיים מסיבות שונות, עלולה להתרחש דליפת שתן. ההגדרה לדליפת שתן היא "אובדן שתן בלתי רצוני". דליפת שתן אופיינית פי 2 אצל נשים מאשר אצל גברים, כשהיריון, לידה וגיל המעבר הן הסיבות העיקריות לכך.
דליפת שתן במאמץ היא הצורה השכיחה ביותר והיא נפוצה במיוחד אצל נשים צעירות ועד גיל המעבר. הדליפה מתרחשת כשנוצר לחץ באזור הבטן, כמו שיעול, התעטשות או פעילות גופנית דוגמת קפיצה, ריצה, הליכה מהירה ומשחקי ספורט למיניהם.
דליפת שתן בדחיפות, הנקרא גם "תסמונת השלפוחית הרגיזה", נפוץ אצל נשים מבוגרות ובמקרה זה איבוד שתן בלתי רצוני מלווה בתחושת דחיפות למתן שתן. נשים הסובלות מאיבוד שתן בדחף עלולות לסבול גם מתכיפות גבוהה במתן שתן במהלך היום. הבעיה נוצרת מהתכווצויות בלתי מבוקרות של דופן שלפוחית השתן.
התסמינים השכיחים בנשים כוללים: התעוררות משנת לילה על מנת להטיל שתן, תכיפות במתן שתן, תחושת דחיפות פתאומית וקשה לעיכוב של צורך במתן שתן, דליפת שתן שמוקדמת או מלווה על ידי תחושת דחיפות, ודליפת שתן במאמץ.
בין 25-45% מהנשים סובלות מדליפת שתן כלשהי, כש-4-14% סובלות מדליפת שתן יום-יומית. בכמחצית מהמקרים מדובר בדליפת שתן במאמץ, ב-10% בדליפת שתן בדחיפות, ובשאר המקרים בדליפת שתן מעורבת. יחד עם זאת, גם נשים וגם גברים יכולים לסבול מהתופעה כתוצאה ממומים מולדים, שבץ, סוכרת, טרשת נפוצה, פגיעה מוחית ושינויים פיזיים הקשורים ההזדקנות.
דליפת שתן בדחיפות ושלפוחית רגיזה נגרמים, בדרך כלל, מהתכווצויות לא רצוניות של דופן שלפוחית השתן בזמן התמלאותה. במרבית המקרים לא מזהים סיבה ברורה להתכווצויות אלו, מסבירה פרופ' אסנת גרוץ, רופאה מנתחת בכירה ביחידה האורוגינקולוגית, בי"ח ליולדות ע"ש ליס, ובמרפאת "מור לאישה" תל אביב.
במיעוט המקרים ההתכווצויות נגרמות בעקבות מחלה אחרת במערכת השתן, כגון זיהום או גידול, או עקב אובדן השליטה העצבית על פעילות השלפוחית, כמו לאחר אירוע מוחי או פגיעה בחוט השדרה.
לעומת זאת, דליפת שתן במאמץ נגרמת עקב החלשות מנגנון הסוגר של שלפוחית השתן, וזאת בעיקר עקב הריונות ולידות.
גיל: תהליך ההזדקנות כרוך בשינויים במערכת השתן התחתונה וברצפת האגן, ובשכיחות גבוהה יותר של מחלות שונות, כגון סוכרת, דמנציה ועוד, הפוגעות ביכולת השליטה על מתן שתן. שכיחות דליפת שתן עולה עם הגיל: מ 10% בתחילת העשור ה-3 לחיים ל 30% בתחילת העשור ה-6 לחיים, ועליה נוספת מגיל 70 ואילך.
היריון: בזמן ההיריון העובר דוחף למטה את שלפוחית השתן, את צינור השופכה ואת שרירי רצפת האגן. לחץ זה עלול להחליש את תמיכת רצפת האגן ולגרום לדליפות שתן.
דליפת שתן שכיחה מאד בהיריון (32-64%), אולם במרבית המקרים קיימת העלמות התסמינים. עם זאת, דליפת שתן בהריון מהווה גורם סיכון להתפתחות דליפת שתן בשלב מאוחר יותר בחיים. בנוסף, היריון לכשעצמו, ללא קשר לאופן הלידה (לידה נרתיקית או חיתוך דופן), נמצא כגורם סיכון להתפתחות דליפת שתן.
לידה: תהליך הלידה - ובעיקר, לידה נרתיקית - עלול לפגוע ישירות בשרירי רצפת האגן והרקמות התומכות וכן לפגוע בעצבוב אברי האגן ותמיכתם. הפגיעה העיקרית הינה במהלך לידה ראשונה, אם כי קיים נזק מצטבר עם העלייה במספר הלידות.
קיים קשר הדוק בין הפגיעה המיילדותית ברצפת האגן ובין התפתחות דליפת שתן (ובעיקר, דליפת שתן במאמץ). אולם- קשר זה הולך ומצטמצם עם העלייה בגיל, עד שנעלם כליל בגילאי 65 ומעלה.
לצורך האבחון הראשוני ניתן לפנות לרופא/ת המשפחה או רופא/ת נשים שיבצעו ראיון רפואי שנועד לבדוק האם ואילו תסמינים קיימים, מסבירה פרופ' גרוץ. המטופלת תישאל לגבי תדירות וחומרת התסמינים, טיפולים קודמים, קיום מחלות העלולות לגרום או להחמיר תסמיני מערכת שתן תחתונה, כגון סוכרת, אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, פגיעה נוירולוגית; שימוש בתרופות המשפיעות על מערכת שתן תחתונה; סגנון חיים (ניידות, פעילות גופנית, דפוסי אכילה ושתייה), וגורמים פסיכו-סוציאליים (מצב נפשי, רמת תקשורת והבנה, רצון בטיפול, תמיכה סביבתית).
בנוסף, תעבור המטופלת בדיקה גופנית לאבחון ראשוני, והיא כוללת מדידת גובה ומשקל, הערכה נוירולוגית בסיסית, בדיקה גינקולוגית (הערכת תקינות אברי האגן החיצוניים והפנימיים, והערכת קיום וחומרת צניחת אברי האגן), ובדיקה רקטלית (הערכת טונוס סוגר פי הטבעת ושלילת ממצא גידולי).
בדיקת שתן כללית הכרחית, בכל גיל, לשלילת נוכחות גלוקוז, ניטריטים, תאי דם אדומים או לבנים וחיידקים בשתן. המצאות מרכיבים אלו מצריכה המשך ברור לשלילת סוכרת, זיהום, או ממאירות בדרכי השתן התחתונות.
אם יתברר כי יש צורך בבדיקות נוספות לאחר שלב הבירור הראשוני, אלו יכללו, בין השאר, הדמיה של מערכת השתן על ידי על-קול, אורודינמיקה (בדיקת תפקוד מערכת השתן), וציסטוסקופיה (בדיקה אנדוסקופית של שלפוחית השתן).
במצבים מורכבים, כגון כישלון טיפולי (שמרני או ניתוחי), כאב בהטלת שתן, דם בשתן, דלקות חוזרות בדרכי שתן, הפרעה בריקון השלפוחית וצניחה משמעותית של אברי האגן, דרוש המשך ברור אורוגינקולוגי/אורולוגי, מבהירה פרופ' גרוץ. בשאר המקרים ניתן להתאים טיפול ראשוני בהתאם לאבחנה ללא צורך בברור נוסף.
במסגרת האפשרויות לטיפול ראשוני, ישנן כמה המלצות כלליות, אומרת פרופ' גרוץ - ביניהן, שינוי סגנון החיים, הפחתת משקל, הפסקת עישון ושתייה מאוזנת. בנוסף מותאמים הטיפולים הבאים על פי סוג דליפת השתן:
הפיזיותרפיה בעלת יעילות מוכחת במגוון רחב של תסמינים (כולל דליפת שתן על סוגיה השונים, שלפוחית רגיזה, וצניחת אברי רצפת האגן) ואינה כרוכה בתחלואה נלווית.
במהלך הטיפול, ניתן להשתמש באמצעי עזר כגון ביו פידבק, גירוי חשמלי, ועוד - לפי שיקול דעתו המקצועי של המטפל. הטיפול הפיזיותרפי (כולל השימוש באמצעי העזר למיניהם) כלול בסל הבריאות בישראל (עד 12 טיפולים לשנה) ומומלץ כקו טיפול ראשוני על ידי האיגוד הבין לאומי לדליפת שתן (ICS).
ה-PeriStim Pro הוא מכשיר אלקטרותרפיה דו ערוצי לטיפול בבעיות שליטה על סוגרים ושיקום שרירי רצפת אגן.
המכשיר מאפשר אימון עצמי וביצוע תרגילים בעזרת שימוש באלקטרודה ואגינלית, רקטלית או אלקטרודה שטחית. ניתן לתכנת ולשמור 3 תוכניות מותאמות אישית. כמו כן, ניתן לשנות את זמן הטיפול, אופי הזרם – continues/ pulse, רוחב פולס, תדירות ramp up/ ramp down, on/ off time. יתרונות נוספים כוללים אפשרות השהיה (pause), נעילת תכנית, נעילת מקשים, הגברת היענות ובדיקה עצמית.
מכשיר ה-PeriStim Pro כולל 9 תוכניות מובנות לטיפול בדחיפות ותכיפות בהטלת שתן, בשילוב של שתיהן ובכאב מקומי או עצבי באזור האגן. אחד היתרונות בבחירת התכנית היא שהמכשיר מסייע הן בחיזוק השרירים בדליפה במאמץ, וגם יכול לסייע בדיכוי כיווץ היתר של השלפוחית במקרים של שלפוחית רגיזה.
תפקידו של המכשיר ליצור זרמים המחזקים את השרירים, מפחיתים את הכאבים, משפרים את זרימת הדם, מחזקים את שרירי רצפת האגן ומסייעים להגביר את הכיווץ של האגן והסוגרים. היתרון הגדול בשיפור זרימת דם הוא בהקלה הגדולה על כאבי מחזור קשים.
כאמור פיזיותרפיה מהווה אמצעי טיפול יעיל, הבעיה היא שלעיתים קרובות יש צורך להמתין זמן רב לתור. מכשיר ה- PeriStim Pro נותן מענה של טיפול משלים ומאפשר תחילת שימוש מרגע שעולה צורך בטיפול. זהו מכשיר ידידותי וקל לשימוש ולכן מתאים גם לשימוש ביתי למי שמחפשת מכשיר איכותי, חזק ואמין - יתרון חשוב נוסף הוא האינטימיות שבשימוש במכשיר, ניתן להשתמש בו ללא עזרה, באופן אישי ולקבל את הפידבק לטיפול הנכון.
3. טיפול תרופתי: מדובר בעיקר בתכשירים המונעים התכווצויות לא רצוניות של שלפוחית השתן ומשפרים יכולת ההתאפקות ואגירת השתן בשלפוחית. יעילות התכשירים גבוהה, רובם נלקחים אחת ליום, ותופעות הלוואי יחסית מועטות.
התכשירים נכללים בסל הבריאות.
תרגול שרירי רצפת האגן עם או בלי ביופידבק או גירוי חשמלי של שרירי רצפת האגן.
טיפול בדליפת שתן מעורבת ייעשה על פי התסמין המוביל ובטיפול משולב.
אם אין תופעות לוואי משמעותיות, מסבירה פרופ' גרוץ, יש להתמיד בטיפול הראשוני 8-12 שבועות ואז לבצע הערכה חוזרת ליעילות הטיפול. במידה והטיפול יעיל, ניתן להמשיך בו תוך ניטור תקופתי לשינויים במצב בריאות כללי. במידה והטיפול אינו יעיל יש להפנות להמשך ברור אורוגינקולוגי/אורולוגי והתאמת טיפול אחר.
אפשרויות טיפול נוספות: לאחר ברור מקיף, כולל בדיקת תפקוד שלפוחית השתן והסוגר (אורודינמיקה), מותאם למטופלת שונה מהטיפול שלא עזר. טיפול זה כולל בד"כ החלפת או שילובי תרופות במקרי שלפוחית רגיזה, וניתוח במקרי דליפת שתן במאמץ.
.jpg?h=227 "רצפת האגן אחרי לידה: חשוב לדבר על זה")